מרקיד
איציק אפלבאום ז"ל *
הגדל

איציק היה רוקד קבוע כל יום חמישי במטרווסט-רעננה עד 2006, עת חלה במחלה הקשה ממנה נפטר.

איציק, בן קיבוץ סעד, היה טייס קרב בחיל האוויר ומדריך טייס, בשנים האחרונות התגורר בגבעת שמואל.
ריקודיו הידועים  "רודף שמלות" ו"ואלס עגור הזהב" נרקדים בחוגים והרקדות רבות, עוד מריקודין "אהבה בכחול" "אני זוכר" ו"ליבי ליבי".

איציק היה בחור שקט וצנוע ומעולם לא ביקש כבוד לעצמו. גם כשיום טוב אוחיון השמיע את ריקודיו וביקש ממנו להכנס למרכז המעגל, איציק נשאר לו כמתחבא בין הרוקדים. צנוע וביישן.

כותב זאב רוזנק: כמה מילים על חברי היקר איציק 

אדם בעל אישיות מיוחדת, עם "חיספוס" קיבוצניקי שחיפה על אופיו האמיתי. רבים לא הצליחו לראות דרך המסכה הזאת, אבל אחרים כן הצליחו, ונשארו ידידיו לאורך כל שנות ההכרות איתו.
חריפות, כח רצון, עקשנות ואופטימיות מעל ומעבר הן התכונות האופיניות לו, ואין אני יכול עדיין לכתוב "היו" בלשון עבר.
לפני כשנתיים תקפה אותו המחלה שהיתה משתקת רבים אחרים, אבל לא את איציק. מיד לאחר הניתוח הקשה שעבר , למרות שידע מלכתחילה שהוא חי על זמן שאול, ניסה והצליח לתפקד כרגיל, כשהוא מצליח להשרות אופטימיות על הסובבים אותו , צוות אומני ובני משפחתו, לבל יכנסו הם לדפרסיה.
חצי שנה, אמרו לו, אבל הגבר הזה החזיק מעמד כמעט שנתיים ימים, בעוד השטן מכרסם בגופו אבל לא ברוחו, ועוד בחודש אוקטובר האחרון לקח את אשתו צביה לטיול קצר באיטליה, ורק לאחרונה נכנע למחלה.
נזכור אותו כטייס מסוקים מעולה בחיל האויר, לשם הגיע בזכות עקשנותו וכישוריו, לאחר שהתנדב לקורס טייס כשהוא כבר סרן ומ"פ במילואים. הרבה סיפורים ואגדות נרקמו סביבו בתקופה זו, כמעט כמו על רפול, ורפול הרמטכ"ל עצמו ביקש תמיד את "אפל" כשהיה זקוק למסוק. על כך יוכל להוסיף  ידידו וידידי אל"מ (מיל) רן, שהיה מפקד יחידה מיוחדת שהוצבה בבירות לפני מלחמת של"ג, וכשהיה צריך לפנותם היה זה "אפל" שטס לשם באנפה שלו לקחת אותם הביתה.
נזכור אותו כאחד המייסדים ועמודי התווך של ספורט התעופה הזעירה בישראל, טייס ומדריך מעולה שהעמיד דור שלם של טייסי אז"ם.
יהי זכרו ברוך.

עבור לתוכן העמוד

עמותת ארגון המדריכים והכוריאוגרפים לריקודי עם בישראל ובתפוצות