מרקיד
לאה ברגשטיין ז"ל *
הגדל

משוררת הגוף והנפש

 

נולדה  ב-23 באוקטובר 1902 בגליציה.

נפטרה ב-14 במאי 1989  ברמת-יוחנן.

  

מדבריה: "הריקוד קשור לחיים. ריקוד זו שירה של הגוף והנפש, הכל בפסגת הרגש. ריקוד זה חלום ומציאות, הגשמה והנצחת ההווה". 

לאה ברגשטיין, היתה חברת קיבוץ רמת יוחנן  ומחלוצות המחול העממי - ישראלי.

ילדות: לאה נולדה בעיירה קטנה, בולושובצה, אשר בגליציה. סבה היה נגיד העיירה יעקב ברגשטיין. אביה משה היה דמות מיוחדת, היתה לו נשמה של אמן - אהב לשיר ולהופיע,

כתב שירים והיה נוהג לקרוא אותם בבית-הכנסת.

עד גיל 12 חיה לאה בעיירה הקטנה בנוף שהקסים אותה. בשנה זו נושבות רוחות מלחמה

צבא רוסי מגיע לעיירה והאב מחליט לברוח בחוסר כל. המשפחה מגיעה לאחר תלאות

לוינה בירת אוסטריה, שהיתה אז עיר מקלט לפליטי המלחמה.

בוינה מצטרפת לאה , בעקבות אחיה, לתנועת "השומר הצעיר" כאן מתגבשת השקפת עולמה ה"ציונית-סוציאליסטית".

ב-1919 לאה מסיימת סמינר פדגוגי עברי בוינה והיא עתה - גננת מוסמכת.

ב-1922 החלה לאה ברגשטיין את לימודי המחול. ולאחר שנה התקבלה לבי"ס  "לאבאן" הידוע בוינה.

ב-1925 עלתה לארץ והצטרפה ל"חבורת הרועים" בבית-אלפא. היא מצאה חברה שלא ידעה לקבל אותה כרקדנית  והיא יצאה לעבוד בכל עבודה שהוטלה עליה  אבל בהפסקות המשיכה להתאמן בתרגילי בלט.  ובכל זאת, כאן ראשית יצירתם של ריקודי החג שלה, בהם, המחולות:  "שה וגדי" ו"שישו ושמחו" זאת במסגרת חג הגז הראשון בקיבוץ. 

ב-1926 הקימה את להקת המחול הראשונה שלה, שהופיעה באירועים שונים ולאה היתה הסולנית של הלהקה.

ב-1940 לאה עולה, עם הקבוצה שלה לרמת-יוחנן  כאן חוגגים בפעם הראשונה את חג הבכורים כשכל התכנית בנויה על הריקודים של לאה.  החג בצורתו זו נמשך שנים רבות.

ב-1947 הופיעו רקדני רמת-יוחנן  בכנס המחולות ב"דליה" ברקודי מסכת העומר של הקיבוץ.

בשנות ה-50 הוזמנה לאה ע"י גורית קדמן  להדריך את  הלהקה המרכזית של ההסתדרות להופעה בריקודי רועים.

כל השנים עבדה לאה  עם המלחין והמשורר מתתיהו שלם וביחד עצבו טכסים לחגי הטבע אשר התפרסמו בארץ והיו לחלק חשוב בתרבות הישראלית.

חלק מריקודים אלה הפכו לריקודי-עם  הנרקדים  עד היום בהרקדות שונות ברחבי הארץ.

בשנות ה-60 לימדה לאה ברגשטיין באקדמיה ע"ש רובין בירושלים יחד עם חסיה לוי וגרטרוד קראוס, 

הן היו  המורות הראשונות למחול בכיתות המקצועיות.

ב-1980 הוזמנה להיות בוחנת באקדמיה למוסיקה ומחול ע"ש רובין בירושלים.

כיוצרת בתחום המחול, ניסתה לאה להתחקות אחר שורשיו של הריקוד היהודי העתיק. היא חפשה בתנ"ך רמז לכך ולא מצאה. היא למדה יהדות ומחול וכן  אמנות עתיקה, נושאים שעזרו לה ליצור ריקודים בעלי מוטיבים מיוחדים שיתאימו לחיים החדשים בארץ. כל  רצונה היה ליצור ריקודים שיהוו גשר בין תרבות העבר והעתיד שלנו.

 

ועוד מדבריה: "שלושה עקרונות הנחו אותי  בעבודתי: 

  1. תנועות פשוטות ביותר שיתאימו לרקדנים שאינם מקצועיים.
  2. להיות נאמנה עם עצמי.
  3. שימוש באוצר התנועתי של אמנות המחול.

בין ריקודיה  שהתפרסמו כריקודי-עם  ונירקדים בהתלהבות נציין את "שירו השיר",רב  ברכות",  "שיבולת בשדה" (במעגל).

לאה נפטרה ב14- במאי 1989  בקיבוצה רמת-יוחנן.

                                                                 

יהי זכרה ברוך!

עבור לתוכן העמוד

עמותת ארגון המדריכים והכוריאוגרפים לריקודי עם בישראל ובתפוצות